כבר זמן רב אני מרגיש שיש לי מחסום רגשי עם אחד מילדי. ברוך ה' אני ואשתי בורכנו במס' ילדים מקסימים, אך עם אחד מבני אני

אכילה רגשית רובנו נוטים לאכול גם כשאנו לא באמת רעבים. מכירים את ההרגשה שאתם שבעים ובכל זאת לוקחים עוד מנה לצלחת? או אחרי ארוחה טובה מחפשים נשנוש

בחג הפורים ההארה היא כל כך גבוהה עד "שכל הפושט יד נותנים לו" וישנו משל ידוע על אדם אחד שנפל לבור כעבור יומיים עבר שם