ישנם רגעים בהם יש לנו פתאום זמן לחשוב, ובמהלך הזמן הזה גם אם דקות ספורות, יכולות לצוף להן מחשבות מטרידות, שלרוב אנו מסלקים אותן מעלינו כיצורים קטנים המסתירים לנו את שדה הראיה.אותן מחשבות יכולות לנקר מדי פעם לפעם ומספרות על כמה שיש לנו הכל ואין לנו על מה להתלונן ובעצם לא חסר לנו שום דבר ועדיין בתוכנו יש הרגשה של חוסר שלמות, חיסרון כלשהו שאנחנו לא מצליחים למלא.

ראש השנה, הינו חג מיוחד בעל חשיבות עליונה, ומהווה את ה"מקפצה" הרוחנית של האדם לכל השנה כולה.חוק יסודי הוא ככל שאנחנו מכוונים את החץ שלנו   גבוה יותר, כך גובר הסיכוי שהוא גם יגיע רחוק יותר, עד לנקודה אליה אנו רוצים להגיע.עיקר העבודה בראש השנה, היא עבודה על שורש הרצון. בימים הקודמים  לראש השנה אנו עובדים על ההכנה לחג עצמו.

 מה תפקידה של אותה הכנה?

בוקר השעה 4:30 צריך לקום מהר, “מודה אני".. אני ממהר להתלבש, יש להספיק הרבה, ברכות השחר , מקוה, תפילה. טוב להגיד ברכות השחר בכונה בלי מחשבות, מהר מהר. למקוה, מקלחת מהירה, טבילה ומהר לתפילה שאספיק להגיד קורבנות.

טוב אני מגיע. במשך כל התהליך כל המחשבות שעוברות לי בראש הן בעיקר "אני לא מספיק טוב", מה שאני עושה זה לא מספיק בגלל זה אני לא מקבל את מה שאני רוצה לקבל.

זה לא כל כך ברור מה אני רוצה לקבל אבל אני רוצה שפע שהכל יהיה לפי מה שאני רוצה, שיהיה לי כסף, מעמד,חשיבות שאזכה ללמוד 18 שעות ביום וכד'.

 פרשת "בשלח" מלמדת אותנו איך להיות מעשיים, איך להאמין בכח אמונה גדולה שאנחנו יכולים לשנות, שבכוחנו לקפוץ למים ובכוחו של ה' יתברך  לבקוע את ים סוף הגועש בתוכנו ולהוציא אותנו אל חירות הנפש מהגלות והשעבוד הנורא למיצרים הפנימיים שלנו שמיצרים על כל התנהלות חיינו.

 לכל אחד מסע משלו, יש כאלה שנוסעים לעשות טראקים בהימלאיה, יש כאלה שטסים לדרום אמריקה לגלות ממלכות קדומות, יש כאלה שטסים לטיול חופים במקסיקו, יש מסעות ספארי בקניה , ויש מסע להודו לחפש משהו לא נודע. יש רק דבר אחד שאנחנו לא יודעים שבא איתנו לאורך כל המסע, וגם בהר הכי גבוה בהימלאיה נפגוש אותו- את עצמי.

את עצמנו אי אפשר להשאיר בארץ בטרמינל לפני העליה למטוס.

אבל מי מחפש את עצמו באמת?

בני האדם הינם יצורים אינטלגנטיים, חכמים והמפותחים ביותר בכל הבריאה כולה. לאדם יש מוח מפותח וכן אינטלגנציה רגשית המאפשרת לו להשתמש בחושיו בדיוק גבוה ביחס לרוב הבריאה.האדם מסוגל לחוש בידיו, ולזהות עצמים רק ע"י חוש המגע בלבד, העין האנושית היא מפותחת יותר מכל עדשה של מצלמה שאי פעם פיתח האדם, חוש הטעם של האדם מסוגל לפרק למרכיבים שונים את הטעמים, וכן הוא עדיין ניזון מתענוג שהוא שואב דרך חושיו, ולאו דווקא מתוך ההכרח האנושי.כל כך הרבה מרכיבים מתוחכמים ביצור אחד מכאן:

נשאלת השאלה אם כן, מה היא הבריאה? מה תכלית הבריאה? ומה באמת אנחנו רוצים?