מה בין גולם לגלות?

קטגוריה: חגים ומועדים

מה בין גולם לגלות?

 

האר"י ז"ל כותב לנו שגלות מצרים היתה גלות הדעת, העבדות היתה בעצם שיעבוד הדעת, כלומר דעת פרעה היא השולטת ומאלצת את העבד לפעול כרצונו.

בני ישראל במציאות של שיעבוד עד היום, אנחנו משועבדים לצרכים ולרצון שלנו, הרצון שלנו לתענוג, לשמחה, לחשיבות, לנוחות.

אנחנו משועבדים גם לחברה ולאנשים סביבנו, מתנהגים לפי "מה יחשבו", מתלבשים ומדברים לפי הדמות שאנחנו מעוניינים ליצור אצל הסביבה. קונים מותגים וגאדג'טים ואפילו המחשבות שלנו משועבדות.

 

 ככל שאנחנו משועבדים כך אנחנו מתייגעים יותר, ככל שהרצון של האדם גדול יותר, החיסרון גדול יותר וכך גם מידת היגיעה, למשל אדם שמבקש לגור בדירה מרווחת יתייגע על מנת להשיג אותה, היא החסרון שלו והייסורים שלו ולכן השעבוד שלו.

מהם הייסורים? המרחק בין הרצוי למצוי, בעצם כל מצב שגורם לאדם רגש של צער או אפילו חוסר נוחות או אי נעימות.  טבע האדם הוא לרצות במנוחה והייסורים הם אלו שמזיזים אותנו, או החשש מייסורים עתידיים, בעצם הייסורים הם המשעבדים של האדם. הייסורים נובעים מהרצון של האדם וככל שגדול הרצון כך גדול התענוג שאנחנו חשים כאשר מתמלא החיסרון.

מכאן אנחנו מגלים שלפני התענוג חייבים להיות החיסרון ושהייסורים הם הכלי שהכנו על מנת להכיל את התענוג, את השפע ואת האור.

סיפור מוכר מספר את סיפורו של פרפר שאדם התבונן בתהליך הבקיעה שלו, האדם ראה את הפרפר נאבק על מנת לצאת דרך חור קטן מן הגולם, הוא נענע חזק בכנפיו. הגולם שעטף אותו בשלבי ההפיכה שלו מזחל לפרפר היווה עכשיו את הייסורים שלו, את המכשול שלו בדרך לחופשי. האדם שרצה לעזור, לקח זוג מספריים ופתח את הפקעת והפרפר יצא בקלות אך עם כנפיים מנוונות. הגולם היקשה על הפרפר לצאת לחופשי אבל רק על מנת שיוכל הפרפר לבנות כנפיים שיכולות לעוף.

 

"ויאנחו בני ישראל מן העבודה ויזעקו"  כשבני ישראל התחילו להרגיש ששליטת פרעה על הדעת שלהם היא עבדות אז החלה הגלות.

העבדות היא תחילת הגלות אבל גלות היא המקום שבו האדם מרגיש בשעבוד, גלות זוהי המדרגה שבה נמצא האדם המבקש להשתחרר מהשעבוד והיא התחלת הגאולה. השחרור מהשיעבוד איננו אפשרי ללא הגלות. הגלות בונה לנו את הרצון לצאת לחופשי.

גודל הגלות הוא כגודל הרצון שלנו לצאת ממנה, כלומר, ככל שאדם מרגיש את הרצון להשתחרר מהשעבוד כך הגלות שלו חזקה יותר וכך גם השחרור שלו ויציאה לחירות.

 צורכי הקיום כופים את עצמם עלינו  אבל אנחנו לא חייבים להיות בגלות. על ידי התבוננות ולימוד אנחנו יכולים לגלות את המקומות המשעבדים בחיינו, להגיע למודעות שתאפשר לנו בחירה. כאשר אנחנו מודעים לגורם של הייסורים שלנו, לנקודה העמוקה שמפעילה אותנו, אנחנו מודעים לגלות הדעת ויכולים לבחור לא לחיות מתוכה.

אנחנו לא חייבים להשאר גולם ואנחנו יכולים לבחור לראות את הפקעת כמה שהיא- הכלי שבאמצעותו אנחנו בונים כנפיים שיכולות לעוף

 

שנזכה כולנו לגאולה שלמה כבר בפסח הזה

חג חירות שמח

תגובות (0)

נשמח לראות את תגובתכם

התחבר לאתר על מנת להשאיר תגובות

evolotion

כניסת חברים