העבודה הרוחנית של חודש ניסן

קטגוריה: חגים ומועדים

 תהליכי הטבע בנפש האדם

 

חודש ניסן בא עלינו לטובה ואיתו האביב, הפריחה, הטבע מלא בצבעים מגוונים ושונים, פריחת עצי הדובדבן מחייכת אלינו בורוד, הכלניות בוהקות בצבע האדום שרק כוח עליון יכול היה ליצור, היערות עוצמתיים מתמיד בגווני ירוק אחידים אך משתנים, קסם הבריאה. הפלא ופלא כמעט לא נותר זכר לתקופת החורף החשוכה שעברה עלינו.

בזיק של יום בהיר אחד הפציעה השמש ממקום מחבואה והתגלתה מבין העננים, וכמו שרק השמש יכולה להאיר היא שטפה את כל הרגשות המעיקים שהתבייתו בתוכנו במשך החורף.

 

 

 

 

חודש ניסן בא עלינו לטובה ואיתו האביב, הפריחה, הטבע מלא בצבעים מגוונים ושונים, פריחת עצי הדובדבן מחייכת אלינו בורוד, הכלניות בוהקות בצבע האדום שרק כוח עליון יכול היה ליצור, היערות עוצמתיים מתמיד בגווני ירוק אחידים אך משתנים, קסם הבריאה. הפלא ופלא כמעט לא נותר זכר לתקופת החורף החשוכה שעברה עלינו.

 

בזיק של יום בהיר אחד הפציעה השמש ממקום מחבואה והתגלתה מבין העננים, וכמו שרק השמש יכולה להאיר היא שטפה את כל הרגשות המעיקים שהתבייתו בתוכנו במשך החורף.

 

חודשי עונת החורף אשר קדמו לחודש ניסן האביבי, ייצגו עבודה רוחנית אחרת לגמרי שכל תפקידה הינו להביא אותנו לידי פעולה ועשיה בחודש ניסן. אותם צבעים נפלאים שמופיעים בטבע לאחר תקופת השלכת ונשירת העלים, אותה תקופה של טבע אפור ועצים עירומים וכחושים נגמרה וה' יתברך מראה לנו שגם אנחנו יכולים לשאוב תקווה מהתהליך הנפלא של הטבע, גם אנחנו יכולים לפרוח בצבעים יחודיים מתוך החושך.

בחודשי החורף זה הוא זמן של התכנסות פנימה, ברירה של הטוב מהרע והרע מתוך הטוב,מחשבות שיכולות ליצור דאגות,תסכולים, עצבות, דכאונות ופחדים, הרגשה של בדידות קודרת.

 

המקום הזה בנפש מיוצג בשפה המרוקנית ע"י המילה 'רבינא' שפירושה בתרגום חופשי- מועקה.

כאשר אנו נמצאים בתוך הבית מצומצמים מבחינה של פעילות חיצונית, אנו נשארים לבד עם עצמנו ואז קורה הדבר שאנו מפחדים ממנו מכל, אנו פוגשים את עצמנו. כמובן שלרוב ננסה לברוח מהפגישה המאיימת, אך ככל שנברח יותר כך תגדל המועקה שלנו.

 

הזמן של החורף הוא זמן של תובנות אישיות, מאחר ויש לנו זמן פנוי יותר לחשיבה אנו מתעסקים עם עניינים חשובים באמת ומסוגלים לשאול את עצמנו את השאלות הרלוונטיות לחיים שלנו:

איזה רגשות דומיננטיים בנפש שלי? אילו מערכות יחסים מועילות ובריאות לי בחיי? מה מרעיל אותי בתוך המציאות שלי? אילו מידות הייתי רוצה לתקן? מה נחוץ לי ומה לא.

כאשר אנו עושים את העבודה הרוחנית של חודשי החורף אנו מסוגלים להגיע לניקיון הפסח של חודש ניסן מוכנים.

 

ניקיון פנימי

 

כמו שכבר נגענו במאמרים רבים ואחרים ישנו חוק ראשוני מאוד במציאות : כל מה שמתרחש בחיים שלנו הינו סמל למשהו פנימי יותר המתחולל בתוכנו. ניקיון הפסח שאנו אמורים לנקות הינו ניקיון פנימי, הגענו לרגע בו אנו יכולים למעשה לנפות מתוך חיינו את מה שלא נחוץ לנו ולהשאיר את מה שכן נחוץ, להסיר את האבק מהחפצים שיש בהם תועלת ואולי כדאי סוף סוף להוריד מהמדף הכי גבוה בארון שירות ולהתחיל להשתמש בהם.

לאחר שקיבלנו את התובנות בחורף, חודש ניסן, עונת האביב עוזרת לנו להוריד את התובנה לידי מעשה וכך אנו יכולים להתחיל לברור ולנקות לצמיתות את מה שמרעיל את המציאות שלנו ומחשיך אותה ללא הרף.

ברגע שזיהינו איפה הלכלוך נמצא ובאיזה שיעור כך פעולת הניקוי הופכת להיות קלה יותר-ואפשרית.

 

שם החודש וסגולתו

 

בשמו של החודש מרומזת לנו התנועה הרוחנית של אותו החודש, ניסן מלשון נס. זה הוא חודש המסוגל לנסים גדולים, ישועות, השגת מטרות שנלחמנו עד היום על מנת להשיג, שבירה של חומות בנפש ויציאה מגלות לחירות, הגיעה הזמן לצאת מהמיצרים ולים סוף להיקרע. הנסים האלו מקורם בתנועה הרוחנית של החודש אשר נקראת בקבלה "התעוררותא דלעלא" הווי אומר- התעוררות מלמעלה.

בחודש ניסן נפתחים השמים ויורד מהם שפע אדיר ואור גדול לעולם ולכל אדם בפרט, כל הנסים והישועות מגיעים הישר אל כל אדם עד לפתח ביתו, כל שעלינו לעשות על מנת להתבונן בשפע הזה ולקבלו הוא את העבודה הרוחנית של החודש ונבארה בהמשך.

 

אך לפני שניגע באותה עבודה מעשית שאנו יכולים לסגל נבין מדוע איננו מסוגלים לראות את האור הנפלא הזה?

בני האדם הינם מצומצמים, ראייתנו מוגבלת אך ורק למקום שאנו מתבוננים ממנו. התודעה שלנו עמוסה בכל כך הרבה מידע, כאמור אנו נמצאים בתוך עולם העשיה ובעולם הזה – צריך לעשות, אז אנחנו עושים.

אנו מתעוררים בבוקר, שותים קפה, הולכים לעבודה, חוזרים, מבשלים,כביסות, לימודים, להוציא את הכלב, את הילדים מהגן,מבשלים שוב, תולים את הכביסות, הולכים לקניות, לחוגים,משוחחים עם חברים וחברות ושלא נדע מכל העניינים הדחופים וההפתעות שהחיים מפתיעים אותנו איתם מדי יום ביומו, וזה במקרה הטוב מה לגבי ההפתעות בכל שעה ושעה?

מכאן שבתור היותנו יצורים אנושיים והנשמה החלק הרוחני בתוכנו כלוא בתוך גוף המצמצם את פעילות החלק הרוחני- הנשמה, ומגביל אותה לצרכים אנושיים בסיסיים וקיומיים כמו מזון,שתיה,שינה וכדומה. הנשמה מסוגלת לראות את התמונה המלאה בכללותה כלומר גם כאשר אנו חווים חוויות מסוימות כרעות ולא נעימות, מבאסות, ומדכאות הנשמה עצמה חווה בכל רגע נתון אהבה עצומה ושמחה אין סופית, אך מכורח היותנו מוגבלים בתוך גוף איננו מסוגלים לראות את כל התמונה כולה אלא רק חלק אחד מתוכה, לרוב זה את השחור של המסגרת.

בחודש ניסן השפע יורד אלינו בכמויות נכבדות והחורף הוא זה שעזר לנו להכין כלים לקבלת האור הגדול.

כמו כן חודש אדר וחג הפורים שקדמו לחודש זיכו אותנו בטעימה קטנה מהאור של חג הפסח.

 

העבודה הרוחנית של החודש

 

ומכאן לעבודה הרוחנית של חודש ניסן- היא תיקון הדיבור.

זאת אנו למדים משמו של חג הפסח מלשון פה-סח, כלומר הפה שמדבר. בחג אנו כמובן קוראים את ההגדה מלשון – להגיד, בני ישראל יוצאים מגלות הנפש במצרים למדבר – מלשון מדבר,נמלטים מפרעה, מלשון פה-רע, ויוצאים ממיצרי הנפש להיות בני חורין אמיתיים.

 

מי הוא בן חורין אמיתי?

 

אדם המוגדר כבן חורין הוא אדם שאינו מפחד להגיד את האמת שבלבו ולדבוק בה, הוא אדם שלא מפחד להראות את הרגשות שלו ולהתמודד איתם, בן חורין הוא אדם שיש לו עזות דקדושה ומסוגל לעמוד גם בפני המלעיגים לו ולהיות איתן בדעתו ללא חלישות הדעת שכל רוח קטנה יכולה להזיז אותו מדעתו. בן חורין הוא אדם שמדבר משוחח ומתקשר, אדם שיודע להודות ויודע גם לבקש עזרה כשצריך, אדם שמשתמש בפה שלו בצורה נכונה, ומתוקנת.

כאמור מצוים ארבעה סוגי בריאה – דומם,צומח, חי ומדבר. המילה מדבר משויכת לבני האדם שזה מה שמבדיל את בני האדם משאר הבריות שנבראו, בני האדם מסוגלים לתקשר באמצעות מלים,הם מסוגלים להתפלל, להודות, לבקש, אך באותה המידה הם יכולים להשתמש גם לשלילה במלים שלהם ולפגוע באדם אחר, לדבר לשון הרע,להוציא דיבה, לדבר יותר מדי מבלי לשים לב לפרטנר השיחה שלהם שאולי גם הוא צריך גם לפרוק ועוד שימושים רבים ונרחבים לשלילה שהפה יכול לבצע.כאשר האדם משתמש בפיו לרעה אז הוא בחינת פרעה בהיפוך אותיות פה-רע, גם פרעה השתמש בפיו לרעה, להיות עקשן וגאוותן "לי היאור ואני עשיתיו" פרעה יצג תפיסה של כוחי ועוצם ידי שהיא תפיסה הכופרת בה' יתברך ובהנהגה עליונה והתייחס לעצמו כאל הנהגה עליונה,הוא השתמש בפיו לרעה כאשר לא רצה להיעתר לציווי ה' לשחרר את בני ישראל למרות המכות הנוראיות שספגו המצרים, הוא המשיך להיות עקשן בדעתו. פרעה השתמש בפיו לרעה כאשר גזר גזירות נוראיות על העם היהודי, והעבידם בפרך.

כאשר האדם משתמש בפיו לרעה, הוא מצוי בתוך המדבר בנפש שלו, כאשר הוא מדבר לשון הרע על אחרים קוטל ומשפיל אותם, כאשר הוא עקשן בדעתו וחושב שהכל זה כוחי ועוצם ידי, כאשר האדם משקר על מנת להראות תדמית מסוימת - בתוכו הוא מרגיש שיממון וריק גדולים הוא אינו מרגיש מלא וחי אלא תמיד חסר, תמיד יחוש חום נוראי ויובש פנימי זה הוא מיצר שעל מנת לצאת ממנו ישנן מספר דרכים ואלו הן בחינת תיקון הדיבור של חודש ניסן:

 

מיצוי הדיבורדרך ראשונה לעבוד על הדיבור הוא להתבונן בו. לא אחת אנו נמצאים בסיטואציות בהן אנו מדברים עם אדם מסוים קרוב ככל שיהיה – אמא\אבא, אח\ות, חבר\ה,בני זוג, בעל\אשה וכו' ואנו מוצאים את עצמנו מדברים ומדברים מבלי להתבונן על מי שעומד מולנו. האם אותו אדם יכול להכיל אותנו באותו הרגע? האם הוא פנוי רגשית לשמוע את מה שעובר עלינו? האם אותו אדם סבלני כלפינו או שמא הוא עסוק? או אולי הוא בעצמו נמצא בטרדות כל כך גדולות וגם הוא צריך לפרוק. העלאת מודעות הדיבור היא דרך ראשונה להגיע לידי המיצוי שלו, לנסות לחשוב גם על מי שעומד מולנו ולא רק על עצמנו.

 

לשון הרע- אנו יוצאים ממיצרי הנפש אל המדבר, ובחודש ניסן יש סיעתא דשמיא גדולה מאוד בכדי לשמור על הלשון שלנו. אבחנת פרטים ודקדוק במלים אשר אנו מוציאים מפינו יכולים לעזור לנו לברור האם מה שאנו מוציאים מתוכנו הוא טוב או שמא עדיף לנו לא לומר את הדבר ולבחון מדוע יש בנו רגש שלילי כלפי האדם שאנו רוצים לדבר עליו, התבוננות יכולה להוביל אותנו לידי בחינה אובייקטיבית ואמיתית של מה שקורה בתוכנו במקום להשליך חיצים לכל עבר. וכמו שחז"ל אמרו שעל האדם לברור את המלים שלו ב-13 נפות, אפשר לסכם זאת שאם נוכל להתחיל בנפה אחת אנחנו כבר במקום מעולה.

 

התבודדות- כאשר האדם מתבודד הוא זוכה לקניה של מידות רבות וביניהן זוכה למידת האמת וכן לעבודת העזות דקדושה. בהתבודדות האדם מספר לה' יתברך את כל מה שעובר עליו, על הרגשות שלו,מקרים שקרו לו, דברים שהפריעו לו במהלך אותו היום והטרידו אותו. נכון, טאטע כבר יודע מה עובר עלינו אך הוא רוצה שאנחנו נבוא ונשוחח איתו, הוא רוצה שנדבר איתו ונספר לו מה הולך בתוכנו עם כל האמת שלנו גם אם היא לא הכי נעימה.

הרי הוא יצר אותנו הוא יודע את הארציות והגשמיות שלנו, הוא יודע מה הן תאוות הגוף של האדם והוא היחיד שאם נבוא ונספר לו את הבעיות שלנו ואת המקומות בם אנו נופלים, אם נלמד לבקש עזרה ממי שיצר אותנו נזכה לראות נסים ונפלאות כי רק הוא יכול לפתור לנו את כל הצרות והבעיות ולהוציא אותנו מכל מיצר- התנאי הוא רק להיות אמיתיים איתו. עזות דקדושה היא גם כאשר עשינו טעויות אנחנו עדיין יודעים שאבא שלנו אוהב אותנו והוא רק רוצה שנדבר איתו ונפייס אותו ונבקש ממנו עזרה, הוא רוצה לעזור לנו להתקדם ולהצליח להגשים את השליחות שלנו, אנחנו רק צריכים ללמוד לדבר.

כמו כן כאשר האדם פוגש את עצמו במהלך ההתבודדות, הוא מכיר את האמת שלו בכל צורה שהיא, ואז הוא מתנהג גם בצורה אמיתית מתוך אותו מקום עמוק בנפש. כאשר אדם יודע בבטחון גמור שה' יתברך אוהב אותו במקומו ובמדרגתו הוא הולך עם האמת שלו ולא מתבייש מאף בריה אלא רק מה' יתברך, יחד עם האמת והעזות דקדושה האדם יכול לעמוד מול כל מי שמלעיג ומעליב אותו ולדבוק בנקודה פנימית של אמת, מאחר והוא יודע את מקומו.

 

הודיה- מהות היהודי היא הודיה כמו שרמוז במילה יהודי- מלשון מודה על האמת. כאשר האדם מסוגל להודות על מציאות אפורה וחשוכה, ריקה, עלובה לעיתים וכאובה אז הוא מגשים את המהות שלו בתור יהודי.

נוסף על כך כאשר אדם מודה על המציאות שלו, ה' יתברך כל כך נהנה מההודיה ומשפיע עליו שפע רב וגדול יותר על מנת שאותו יהודי ימשיך להודות. וזאת עבודתו של היהודי בעולם להבין שכל מה שקורה לו בתוך הפרוזדור שנקרא העולם הזה, הוא לטובתו להתקדמותו ויסייע לו בתיקון החלק הרוחני שבו, הנשמה.

וכן בערב פסח הוא הלילה היחידי בו אנו קוראים הלל שלם, שכל מטרת ההלל היא לשבח ולהודות לה' יתברך, מה שמקרב את הנשמה שלנו הכי קרוב שאפשר אל האור האין סופי.

 

אלו ארבעה דרכים, כנגד ארבע כוסות, כנגד ארבע קושיות וכנגד ארבעה בנים.

 העבודה  האמיתית היא  התיקון של הפה על מנת שנוכל למשוך את האור של פסח וחודש ניסן, ויש עזרה גדולה לעבודה הרוחנית של החודש שמוענקת לנו בחסד גדול. עבודת המודעות המותאמת לזמן מסייעת לאדם בתיקון מידותיו ומקדמת אותו צעד אחד נוסף בדרך אל נקודת האמת הפנימית שבתוכו.

 

יהי רצון שנזכה לחודש של שפע,נסים וישועות, חג פסח שמח וכשר!

תגובות (0)

נשמח לראות את תגובתכם

התחבר לאתר על מנת להשאיר תגובות

evolotion

כניסת חברים